<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך זונן רבה</h1>
<h2>דף נה.</h2>
גרס' במס' ע"ז פ"ר ישמעאל [נ"ה ע"א] א"ל זונן רבה לר' עקיבא לבי ולבך ידע בע"ז דלית בה מששא והא קא חזינן דאזלי תבירי ואתן כי מצמדי אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם נאמן שהיה בעיר וכו' עד אף כן ייסורי' בשעה שמשגרין אותן על בני אדם משביעין אותן שלא ילכו אלא ביום פלוני ולא יצאו אלא ביום פלוני ועל יד פלוני ועל ידי סם פלוני כיון שהגיע זמן לצאת הלך זה לבית ע"ז אומרים יסורים דין הוא שלא נצא ממנו וחוזרים ואומרים וכי מפני שוטה זה שעשה שלא כהוגן אנו נתיר שבועתינו והיינו דאמר ר' יוחנן וחלאים רעים ונאמנים, רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתם. ויש לתמוה א"כ שאפילו אם החולה העובר עבירה בחוליו מתרפא כשהזמן שלם ממילא הצדיק שייסורים באים עליו כמו כן משביעים לזמן, א"כ מפני מה מתפללים על החולה וכמה פסוקים באיוב ובקריאה שיש לדרוש ולהתפלל לפני רופא (אומן) [נאמן] ורחמן ב"ה על כך וכן (בחזקי') [אחזיה] מלך יהודה בשביל ששלח לדרוש בבעל זבוב (שיקרון) [שיקוץ] עקרון המיטה אשר עלה עליה לא ירד ממנה ומת וכן נגזר עליו מפני החטא. ובמס' ברכות פ"א [ה' ע"ב] דא"ל ר' חנינא לר' יוחנן חביבין עליו ייסורין ואמר לא הן ולא שכרן יהב ליה ידא ואוקמיה, ונראה כי חולי של דרך הארץ כגון הנקדחין באישתא על זה דברי הכתובי' והחכמי' שהתפלה מצלת כגון ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולה ומשמע שעל חולי כאב אישתא כדמסיק בשלהי פ' אין עומדין [שם ל"ד ע"ב] כשהתפלל על בנו של ר"ג חלצתו חמה, וכן כל פרשת אליהוא [איוב ל"ג] רטפש בשרו מנוער פדעהו מרדת שחת וירא פניו בתרועה על חולי מוקדחים בחמה, וכל אותה הל' דנדרים פ' אין בין המודר הנאה הל' דביקור חולים [מ' ע"א] עיקרה בחולי הקדחת, דהכי מסקי התם א"ר אלכסנדרי א"ר חייא בר אבא גדול נס שנעשה לחולה מנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה, דהתם אש של הדיוט ויכול לכבותה של חולה אש של שמים מי יכול לכבותה, וכן ההיא דבמה מדליקין הל' על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן [שבת ל"ב ע"א] אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם חלה אומרים לו הבא זכות ותפטר וכו'. וגרסי' נמי פ"א דראש השנה [י"ח ע"א] וגזר דין דיחיד גופיה תנאי היא דתניא היה ר' מאיר אומר שנים שעלו למיטה וחוליין שוה וכן שניים שעלו לגרדום לידון ודינן שוה זה ירד וזה לא ירד זה ניצול וזה לא ניצול מפני מה זה התפלל ונענה וזה התפלל ולא נענה ומפני מה זה נתפלל תפילה שלמה וזה לא התפלל תפילה שלמה, א"ר אלעזר כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין, ולעיל מיהא גרסי [י"ז ע"ב] שאלה בלוריא הגיורת את ר' גמליאל כתיב בתורתכם אשר לא ישא פנים וכתי' ישא ה' פניו אליך וכו' עד שבא ר' עקיבא ולימד כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין ואם בשעת שליחות היסורים משביעי' אותן כמו שא"ר עקיבא הרי משעת שליחות קצב הזמן א"כ מאי האי כאן קודם גזר דין או לאחר גזר דין. ונראה כי חולי חמה כמו שכתבתי שתולה בתפלה ותשובה, ושאר ייסורים תלויין על תנאי יש שפוסק להן זמן ובתוך אותו הזמן אין תפלה ומעשים טובים ממהרים הרפואה, וגם לא עבירה מעכבת הרפואה לפי שבשבועה נשתלחו ומשעת שילוחן נגזר הדין עד הזמן כייסורין של ר' בצפדינא שעשה כמה דברים שהרי חשש באותו חולי כמה שנים ולא הועילו לו רפואות שעשה אלא של אותה מטרונית ואביי דחשש נמי בהכי אמר דעבד כל הני ולא איתסי עד דא"ל ההוא טייעא וכו' כדאיתא בפ' אחרון דסדר יומא הל' ועוד אמר ר' מתיא בן חרש [יומא פ"ד ע"א] וכן ייסורין של ר' דחלה בהן י"ג שנים כדאיתא בפ' אחרון דכלאים ירושלמי [פ"ט ה"ג] ובכתובות ירושלמי פ' הנושא את האשה [פי"ב ה"ג] שכך נגזר לבוא ע"י מעשה ולצאת על ידי מעשה כדאיתא באגדה דהשוכר את הפועלים [ב"מ פ"ה ע"א] והתם נמי בכלאים וכתובו' ירושלמי מסיק דעל ידי ר' חייא הלכו להן שנדמה [אליהו] זכור לטוב בדמות ר' חייא והניח אצבעו על השן ונתרפא וכל הרפואות שאמרו חכמים שחולי של סכנה מרפאין בהן מפני שהן בחמין כיון שכך הוא להשביע החלאין ע"י רופא פלוני או ע"י תפילת חסיד פלוני או על ידי סם פלוני אפילו לחלל השבת התירו כיון שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות ורוב פעמים הרופא והסם ריפאו החולי פיקוח נפש הוא להציל על ידו שכך נגזר על רפואה זו של חולי זה להתרפות והמשכיל יבין כי כל גזירת מלך מלכי המלכים ב"ה על ידי תנאי כההיא דפ"א דע"ז [ה' ע"א] מי יתן והיה לבבם ליראה אותי ולשמור כל המצות למען ייטב להם ולבניה' לעולם.
